כאבים בקיום יחסי מין – סיבות אפשריות והדרכים לטפל בהן
זה קורה לנשים רבות, אבל כמעט כולן שותקות. לא נעים לספר לחברה, מביך לספר לרופא. לפעמים אפילו לא נעים לספר לבן הזוג. חלקן מעידות שהן "סובלות בשקט" ו"מחכות שייגמר", מחפשות תירוצים ודרכים להימנע מקיום יחסים, ולעתים אף מונעות מעצמן להיכנס למערכות יחסים בשל החשש מקיום יחסי מין.
כאב בקיום יחסים הוא בעיה שכיחה מאד, וקיימות לה עדויות גם בכתבים רפואיים עתיקים. הכאב מפחית את הרצון והחשק לקיים יחסים, דבר שעלול לגרום לפגיעה בזוגיות ואף לתחושה של פגיעה בערך העצמי של האישה.
כאב לא אמור להיות חלק מחיי המין. לכאבים בקיום יחסים יתכנו סיבות שונות, וחשוב לאבחן ולטפל בהן. אציג כאן חלק מהבעיות השכיחות.
זיהום נרתיקי
אחד הזיהומים השכיחים ביותר של מערכת המין הנשית היא פטרת נרתיקית. הפטריה הגורמת לכ-80% ממקרי פטרת נרתיקית נקראת קנדידה אלביקנס. לרוב המצאות פטרת נרתיקית באה לידי ביטוי בגרד המלווה בהפרשות לבנות גושיות, אולם לא נדיר שבמקביל מופיעים תסמינים אחרים כגון צריבה עורית במתן שתן, חתכים בעור, וכאבים בקיום יחסים. קיימים תכשירים רבים לטיפול בפטרת נרתיקית, חלק מהם אף נמכרים ללא מרשם. זה פתרון טוב, בעיקר אם את כבר מזהה את התסמינים ואין לך אפשרות לפנות לרופא לצורך בדיקה וטיפול. עם זאת, אם הטיפול לא עזר, או שהתסמינים חזרו תוך זמן קצר – פני לרופא, ובקשי לבצע תרבית נרתיק כחלק מהבירור.
ישנן מחלות זיהומיות אחרות, שגורמות לדלקת בנרתיק או בצוואר הרחם, ומתבטאות בכאבים בקיום יחסים. לרוב נדרשת תרבית או בדיקת שתן לזיהוי סוג החיידק, וטיפול אנטיביוטי יפתור את הבעיה.
דלקת נרתיקית לא זיהומית
לא שכיח, אולם תתכן דלקת נרתיקית שהגורם לה אינו זיהומי – כלומר אין חיידק מסויים שגורם לדלקת. מצב כזה יתבטא באודם, צריבה, הפרשות וכאבים במגע ובקיום יחסים, אולם תרביות נרתיק ושתן יהיו שליליות.
לא ברור מהי הסיבה למצב כזה, שכאמור הוא יחסית נדיר. יתכן שיש קשר לנטיה למחלות אוטו אימוניות (מחלות בהן מערכת החיסון יוצרת תגובה נגד רכיבים שונים בגוף), ולעתים מדובר בתגובה לטיפול תרופתי.
הטיפול הוא בתכשירים אנטי דלקתיים מקומיים. לעתים קרובות יש צורך בטיפול ממושך.
יובש נרתיקי
הנרתיק הוא איבר שמגיב להורמונים. השחלות מפרישות הורמון הנקרא אסטרוגן, שבין יתר תפקידיו הוא חשוב לשמירה על סביבה נרתיקית בריאה. האסטרוגן תורם לקיום לחות קבועה בנרתיק, וחשוב לקיומה של אוכלוסיית החיידקים הטובים של הנרתיק, שנקראים לקטובצילי (אלו החיידקים שנמצאים בתכשירי פרוביוטיקה לנשים). תחת אסטרוגן מבנה רירית הנרתיק מכיל שכבות רבות של תאים, בדומה לעור.
בהעדר אסטרוגן, רירית הנרתיק הופכת דקה יותר, יבשה יותר, וחשופה יותר לדלקות. מצב כזה נקרא אטרופיה נרתיקית. כל אלו גורמים לתחושה של יובש וחיכוך לא נעימים בקיום יחסים.
עם הפסקת הווסת והכניסה לגיל המעבר, השחלות מפסיקות לתפקד ורמת האסטרוגן בגוף יורדת. נשים בגילאים אלו סובלות לעתים קרובות מיובש נרתיקי כתוצאה מחסר אסטרוגן. חשוב לדעת, שגם בתקופת הנקה יש דיכוי של פעילות שחלתית ויובש בנרתיק, ולכן נשים עשויות לחוש כאבים בקיום יחסים בתקופת הנקה.
על יובש נרתיקי ניתן להתגבר בקלות על ידי שימוש מקומי בתכשירים המכילים אסטרוגן, בכדורים או קרם המוחדרים לנרתיק באופן קבוע ומחזירים לו את המבנה ה"אסטרוגני". לנשים שאינן יכולות להשתמש באסטרוגן ניתן להציע שימוש בחמרי סיכה ותכשירי לחות לנרתיק שאינם על בסיס הורמונלי.
מחלות עור
אם העור בפתח הנרתיק מגורה, סדוק או פצוע – לא פלא שיש כאבים בקיום יחסים. אחת הבעיות היא, שנשים לא מסתכלות על איבר המין שלהן. בהסתכלות במראה, מה שגלוי לעין הוא החלק העליון ביותר של הפות, הנקרא מונס פוביס – זהו האיזור המכוסה שיער. את השפתיים ופתח הנרתיק אפשר לראות רק על ידי שימוש במראת יד – ומומלץ לעשות את זה מדי פעם. עייני בהנחיות לבדיקה עצמית כדי ללמוד כיצד לעשות זאת. אם את מבחינה בשינוי בצבע העור, אודם, פצעים או ממצאים אחרים שנראים לך לא רגילים – פני לבדיקה.
וולוודיניה
וולוודיניה, בפירוש מילולי, היא "כאב בפות". יתכן שאת מכירה את המינוח "ווסטיבוליטיס", שהוא המינוח הקודם לאותו מצב. על פי רוב, וולוודיניה מתבטאת בכאבים בקיום יחסים, בפתח הנרתיק בעיקר. יש נשים שמרגישות את הכאבים האלו גם בסיטואציות אחרות, כגון הכנסת טמפון, או לבוש צמוד, ויש המרגישות את הכאב ללא סיבה ברורה.
וולוודיניה היא הגדרה שבשלילה, כלומר כדי לאבחן וולוודיניה יש לשלול סיבות אחרות לכאבים. כמו כן על פי ההגדרה מדובר על בעיה שנמשכת לפחות שישה חודשים, מה ששולל מצבים אחרים שגורמים לכאבים לזמן קצר בלבד.
לא ברור מה גורם להיווצרות וולוודיניה. יתכן מאד, שמדובר בגורמים שונים שמביאים לתוצאה דומה של כאבים. זה אומר שאצל נשים שונות תתכן סיבה שונה לכאבים, ולכן לא כל טיפול מתאים לכולן.
אחת התיאוריות מתייחסת לוולוודיניה כאל תסמונת כאב כרוני, כאב שמקורו בפעילות לא תקינה ורגישות מוגברת של העצבים באיזור הפות ופתח הנרתיק. אנו רואים מספר מאפיינים משותפים בין וולוודיניה ומצבים אחרים של כאב כרוני, כמו גם שכיחות מוגברת של מצבים אלו בנשים עם וולוודיניה ולהיפך. טיפולים שניתנים למצבי כאב כרוני לעתים קרובות יכולים לעזור גם בוולוודיניה.
אצל חלק מסויים מהנשים, יש כנראה גם מרכיב הורמונלי שתורם לכאב. יש נשים שמפתחות וולוודיניה תחת גלולות למניעת הריון, ככל הנראה בשל ירידה ברמת האסטרוגן בנרתיק ובפתחו. במקרה כזה, הפסקת הגלולות ומעבר לאמצעי מניעה שאינו על בסיס הורמונלי יכולה לעזור ולעתים לפתור את הבעיה כליל.
הפרעה בתפקוד שרירי רצפת האגן (ע"ע) גם היא עשויה להיות גורם ראשוני לכאבים בקיום יחסים, או לנבוע מהם.
ישנם טיפולים שונים המוצעים לנשים שסובלות לוולוודיניה. טיפולים תרופתיים במשחות או כדורים, פיזיותרפיה של רצפת האגן, טיפולים רגשיים-נפשיים, טיפולים אלטרנטיבים, או טיפול ניתוחי. כאמור, לא כל טיפול מתאים לכל מצב, ולעתים יש צורך במספר שיטות טיפוליות המשלימות זו את זו.
רצפת האגן
כמעט אצל כל אישה שסובלת מכאבים בקיום יחסים לאורך זמן, תתפתח הפרעה בתפקוד רצפת האגן. הכיווץ הלא רצוני של השרירים כתוצאה מכאב, ובהמשך בשל חשש מכאב, יגרמו במשך הזמן לשינויים במתח השרירים, כיווץ לא יעיל שלהם ובעיות נוספות.
ווגיניזמוס הוא מקרה קיצון של כיווץ לא רצוני של שרירי רצפת האגן, עז עד כדי גרימת כאב ולעתים מניעה פיזית של חדירה לנרתיק. זה עשוי להיות מצב ראשוני שהוא כשלעצמו בגורם לכאב, או להתפתח כתוצאה מכאב שמקורו אחר ולהחמיר עד הפיכתו לבעיה העיקרית.
פיזיותרפיה של רצפת האגן היא חלק חשוב ובעיני בלתי נפרד מהטיפול במצבים של כאבים כרונים בקיום יחסים.
אנדומטריוזיס
אנדומטריוזיס היא מחלה כרונית, בה קיימים איזורים של רירית רחם בחלל האגן. המצב הזה יוצר תגובה מקומית שגורמת לכאבים והדבקויות בחלל הבטן.
הגורם למחלה אינו ידוע. הסימפטומים השכיחים הם כאבי מחזור, כאבים בקיום יחסים, כאבי בטן תחתונה בעלי מחזוריות דומה למחזוריות הווסת, ותתכן הפרעה בפריון.
בניגוד למצבים שתוארו לעיל, באנדומטריוזיס הכאבים בקיום יחסים אינם בנרתיק אלא נובעים מן הרחם והאגן. זה מתבטא בכך שהכאב ממוקם בעומק הנרתיק ובבטן תחתונה, ולא בפתח הנרתיק ובחדירה. אם מקיימים יחסים כאשר האישה שולטת בעוצמת ועומק החדירה, זה יכול להקל במידה ניכרת על הכאב.
למחלה טיפולים אחדים שנועדו להקל על הסימפטומים, כולל טיפולים ניתוחיים, אולם מדובר במחלה כרונית.
לסיכום, כאבים בקיום יחסים הם מצב שכיח, שיתכנו לו גורמים שונים. אין סיבה להתבייש לפנות לבדיקה לצורך אבחנה וטיפול. גם אם מדובר במצב שהוא כרוני, שלא ניתן לריפוי מלא, ישנם פתרונות שברוב המקרים מביאים להקלה משמעותית.